יש אנשי חינוך שעוסקים בעבר, יש אנשי חינוך שמרוכזים בהווה, וישנם אנשים כמו ד״ר רן גבע, מומחה לחקר המוח, שמושקעים בעתיד. קחו לדוגמה את התיק שלו: מתברר שהוא נוהג לשאת בתיק את מיטב הטכנולוגיה שעשויה לסייע לתלמידים המתמודדים עם אתגרי קשב וריכוז, ויסות חושי, דיסלקציה, דיסגרפיה וכל מה שחוסה תחת מה שגבע מכנה "שונות למידה". שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות הללו בכיתות הלימוד, הוא מספר, מבשר על גישה חינוכית חדשה, מרעננת ומעצימה, שתאפשר לתלמידות ותלמידים שמתמודדים עם אתגרי למידה שונים לחזק את נקודות החוזק שלהם וכתוצאה מכך, גם את הדימוי והביטחון העצמי שלהם.
אך הטכנולוגיות הללו הן רק כלים בשימוש התלמידים, מדגיש ד״ר גבע, שחורש את הארץ לאורכה ולרוחבה במסגרת השתלמויות מורים, שם הוא מוביל תהליכי עומק להיכרות עם שונויות למידה ושיפור ההוראה. שימוש פורץ דרך בטכנולוגיות האלו יקרה, רק כשנשנה גישה ונשאל את עצמנו בכנות, לאן אנחנו מכוונים את הילדים שלנו.
אז לאן אנחנו מכווננם את הילדים שלנו?
"לעולם אחר מזה שגדלנו בתוכו", הוא עונה בנחרצות. "בעולם שבו גדלנו, מקצוע היה עניין יציב. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך, ש-65% מהילדים כיום עתידים לעבוד במקצוע שעדיין לא קיים. זה בהחלט גורם לנו לשאול את עצמנו לקראת מה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו. איך מכשירים אותם למקצוע שלא קיים – זאת אחת מהשאלות שעלינו לשאול את עצמנו".
במקרה זה, סבור גבע, ניצבות לפנינו שתי אפשרויות עיקריות. "הראשונה היא ללמד את התלמיד הכל, על מנת שיהיה מוכן לכל דבר ברמה הבסיסית. לא פעם הוא פשוט יגדל להיות בינוני לגמרי. האפשרות השנייה היא הפוכה: למקצע אותו בעוצמות האישיות שלו – להבין מה החוזקות שלו, ולהגיע איתן לקצה".
ד״ר רן גבע, מומחה לחקר המוח,
התבוננות שונה על למידה
לחקור את השונות, ולספק פתרונות
גבע עצמו הוא דוגמה למי שלקח את החוזקות שלו לקצה. כיום הוא פעיל כיועץ מדעי למגוון מיזמים וסטארטאפים, ובעיקר מרצה למורים במרכזי פסג"ה שונים ברחבי הארץ ומלווה הורים בתהליך קבלת השונות וחיזוק החוזקות אצל ילדים. אפשר לומר שאנחנו זוכים ליהנות מפירות כישרונו בזכות חתירה רבת שנים לחיזוק החוזקות שלו, מכיוון שגבע הוא בעל דיסלקציה ודיסגרפיה – לא קורא ולא כותב.
בראיון לפודקסט "זה קלאסי" סיפר, כי כשאובחן בגיל שש, אימו, נעמי גבע עופר, לקחה את המשפחה לחגוג. "היא הבינה שיש איזה מכשול שצריך לעקוף אותו, אבל הילד יכול להסתקרן וללמוד" הסבירה זוגתו, איילת גבע, שהתראיינה עמו על רקע המיזם המשותף להם – ייעוץ להורים וילדים המתמודדים עם שונות למידה. וגבע הוסיף, "היא ליוותה אותי ואת בית הספר בתהליך הזה, מה שיצר פוקוס חזק על מה שאני כן, ולא על מה שאני לא".
הסיפור של גבע גם ממחיש שהתמקדות בחוזקות של הילד תלויה לא מעט בהורים, וכידוע, לא כל תלמיד זוכה לכך. "אני חונך מורים משום שכאדם שאינו קורא או כותב, יש לי התבוננות שונה על למידה ועל שונות למידה", מסביר גבע. "שונות למידה מאפשרת לנו להבין שהילדים שמתמודדים איתה כן לומדים, אבל בדרכים אחרות. אז במקום לנסות 'לתקן' את חוסר היכולת שלהם, בואו נחקור את השונות שלהם ונספק להם את הפתרונות המתאימים".
התפוצצות של טכנולוגיות חדישות
חמש השנים האחרונות מתאפיינות בהתפוצצות של טכנולוגיות שמסייעות לתלמידים להתמודד עם דיסלקציה, דיסגרפיה, אתגרי קשב וריכוז או היפראקטיביות. "היום אני לא חייב לקרוא טקסט אלא יכול, למשל, להאזין להקראה בעזרת קורא המובנה של הדפדפן Microsoft Edge או ב-Word 365, שיש לכולנו במחשב", מדגים גבע. "כיום כלי תקשורת מאפשרים להאזין לגרסת אודיו של כתבות, וגם לספרים ניתן להאזין, באתרים כמו iCast’' או 'עברית'. לחלופין, אני יכול לסמן פסקה או חלק מהטקסט ב-Scanmarker Reader, והוא יקריא את הטקסט בטלפון שלי בקול, או להשתמש ב-OrCam Read שסורק ומקריא באופן קולי טקסט דיגיטלי או מודפס – שתיהן טכנולוגיות ישראליות".
על ה-Voice Selector של חברת Nuance Hearing, שמאפשר לתלמידים עם מגוון של שונויות למידה למקד את הקשב בכיוון המורה בקלות, אומר גבע כי "זה למשל כלי שנותן לנו אפשרות חדשה למקד את הקשב, באופן שכמעט לא התאפשר קודם לכן. ולא רק בכיתה". הוא מגיש לי את המכשיר, אני מחברת את האוזניות ובית הקפה ההומה נרגע פתאום; הצלילים שמסביב מתעמעמים ובתוך רגע כל תשומת לבי ממוקדת אך ורק בשיחה שלנו. "תראי כמה זה מרגיע", אומר גבע. "הרבה יותר קל לשמוע את המורה או את מי שמשוחחים אתו. זה עוזר לתלמידים עם קשב וריכוז, אבל זה מסייע להתמודדויות נוספות, למשל למי שחווה הצפה חושית ומתקשה לווסת את עצמו למול כל הרעשים והגירויים שמסביב. אני יכול לתאר לעצמי שמכשיר כזה, שמסייע למי שיש לו רגישות חושית, יכול לסייע גם לאנשים שנמצאים על הספקטרום".
Voice selector Study של חברת Nuance hearing,
למיקוד הקשב והקלה על הריכוז בכיתה.
ה-Voice Selector Study הוא חלק מגל של חברות ישראליות שמציעות פתרונות טכנולוגיים לתלמידים שמתמודדים עם שונות למידה. למה זה קורה דווקא כאן?
"ישראל זה מקום שבו בינה מלאכותית חיה ונושמת. שלא כמו הרבה מקומות בעולם, הפיתוח העולמי נמצא כמעט בכל דלת. פיתוח פתרונות רגישים כמו ה-Voice Selector Study דורש מאתנו פחות מאמץ או כסף מאשר כיפת ברזל ויכול לעזור להמון ילדים בעולם. אז למה לא?"
כשילד מקבל פתרון, השינוי ניכר בכיתה כולה
הגישה של גבע נשמעת הגיונית, אבל לא קל להשתחרר מתפיסות שהושרשו. "אני מדבר עם המורים על כך, שקריאה וכתיבה הן לא ידע, הן מתווך לידע", הוא מדגים, "ולמי שהורגל לראות בקריאה ערך בפני עצמו, זה לא קל. הרבה פעמים אני שומע מורים אומרים משפט שמתחיל ב-'אני לא מוותר על –', וזה יכול להיות קריאה, חשבון, אנגלית או כל דבר אחר".
מה אתה עונה למורה שאומר, למשל, אני לא מוותר על הקניית מיומנות של קריאה?
"אני שואל, אז על מה אתה כן מוותר? כי אם אני לא מוותר על יכולת קריאה טכנית, אני מוותר על מה שבא בעקבות הקריאה – הבנה של טקסטים, יכולת התנסחות, או הבנה של מבנים ספרותיים. לכן חשוב לחשוב על מה אנחנו כן מוותרים, והאם נכון לוותר על כך".
למתמודדים עם קשיי קריאה, OrCam read יודע לסרוק ולהקריא באופן קולי טקסט דיגיטלי או מודפס.
עד כמה שימוש בטכנולוגיות מסייעות יכול לעזור למורה בכיתה?
"טכנולוגיות מסייעות מהסוג שהזכרנו עד כה יכולות לחולל שינוי עצום, אבל בסופו של דבר הכלים האלה הם סוג של קביים – כשצריך אותם, כדאי להשתמש בהם. המורים תמיד מפחדים להכיר את הכלים האלה מחשש שנהיה תלויים בהם, אבל אם יש לנו בעיה, ויש כלי שיכול לעזור לנו, אז שווה להיעזר בו".
כרגע היחס כלפי הכלים הטכנולוגיים אמביוולנטי, סבור גבע. "או שלא מאמינים ביכולת שלהם לחולל שינוי, או שבטוחים שהנה הגיע המכשיר שיפתור לנו את הבעיה; שתי הגישות הללו מוטעות", הוא קובע. אבל לא פעם, כאשר תלמיד אחד זוכה למענה, האווירה בכיתה כולה משתנה: "בדרך כלל יש כמה ילדים שמנהלים את הכיתה, וברגע שנותנים להם מענה הכיתה כולה נרתמת ללמידה. לא תמיד מדובר במענה טכנולוגי משוכלל; לפעמים זו פשוט בובת לחיצה או מכשיר לאימון האצבעות שעושים את העבודה".
מה שחשוב הוא לדעת לתת את המענה המתאים לתלמיד הספציפי
"ועל זה אנחנו מדברים עם המורים. עוד קודם למענה, פתאום יש שיח עם התלמיד. הוא מרגיש ששומעים אותו, נוצר שיתוף פעולה. המורה והתלמיד בודקים יחד מה הוא צריך, האם זה עובד, ופתאום יש לך תלמיד, ובהמשך קבוצה, שמנהלת את עצמה. כמורה, קל לי יותר ללמד אותה".
אתה מרגיש שיש שינוי ביחס של מורים כלפי לימוד בכיתה?
"שינויים כאלה קורים לאט, אבל מתחילה לחלחל ההבנה, שאנחנו לא מעבירים לכיתה את החומר, כמו שאנחנו מתאימים לכיתה את החומר", הוא מאמין. "זה משמעותי, כי הרבה פעמים מורים חושבים שיש להם שיעור סטנדרטי מאוד, וכל מה שהם צריכים לעשות הוא להעביר אותו, וזה לא עובד. כי אין דבר כזה כיתה סטנדרטית".
עוד לא יצא לי להיתקל בכיתה סטנדרטית
"גם לי לא", הוא צוחק. "וצריך לומר, זה לא תהליך קל למורים ומורות. אבל ברגע שהן מפנימות את עקרונות הגישה הזו ומיישמות אותם בכיתה, בחלוף שלושה או ארבעה חודשים הן מגלות, שפתאום הכיתה הרבה יותר ביחד איתן. זה עדיין לא מושלם, לא נצייר תמונה פסטורלית, לא קל להיות מורה בישראל".
מורה ששינה גישה וממוקד בחיזוק החוזקות של התלמידים, פתוח יותר לטכנולוגיות מסייעות שנותנות מענה שונה לתלמידים שונים. אלא שנכון לעכשיו, רוב המורים לא מודעים לקיומן של הטכנולוגיות האלו. "אלה יכולות להיות טכנולוגיות שצריך לאתר ולרכוש, כמו ה-Voice Selector של Nuance hearing, אבל זה יכול להיות גם משהו שקיים בכל מחשב, כמו למשל Edge- הדפדפן של Microsoft, שבלחיצת כפתור מקריא לך את הטקסט בקול רם, במקום שתקראי אותו בעצמך".
גבע מעודד את המורים להעמיק את ההבנה שלהם בטכנולוגיות הקיימות. "היכולת של מורה להגיד לתלמיד, נסה את הכלי הזה, אולי הוא יעזור לך, הוא אחת הסיבות שאני מתעקש לעבוד עם מורים", הוא אומר. "אם אני אמליץ לתלמיד על כלי מסוים, אבל המורה שלו לא מכיר את הכלי ולא מבין למה זה טוב, יצרתי ביניהם חיכוך שהתלמיד לא ירוויח ממנו, לכן חשוב לי שמורים יהיו אלה שמנגישים את הכלים האלה לתלמידים".
נוכחות הכלים הטכנולוגיים מיטיבה לא רק עם התלמיד שמשתמש בהם. "כשנסייע לתלמיד שמתמודד עם בעיית קשב וריכוז עם טכנולוגיה כלשהי, יכול להיות שבהמשך נגלה שאותו כלי יתאים גם לתלמידה אחרת שמתמודדת עם רגישות חושית, וכשילד אחד או יותר מקבלים פתרון, השינוי ניכר בכיתה כולה".
"האדם הוא המטרה"
פרופיל המורים שמגיעים להשתלמויות של גבע הוא רחב ומגוון. אנשי חינוך מגן ועד תיכון. מנהלי בתי ספר, אפילו תלמודי תורה. הוא מודה שהתגובות מעלות בו דמעות לפעמים. "אני לא מתיימר לחשוב שאני מייצר מהפך בכל מורה ומורה, אבל אם ארבעה-ששה מורים חוו שינוי שילווה אותם כמה שנים קדימה, כבר עשיתי משהו".
אתה חוקר מוח, יועץ לחברות הייטק ובטוח יכולת לעסוק רק בזה כל היום. אתה פועל מתוך תחושת שליחות?
"כן", הוא עונה נחרצות. "כי פה אני רואה את השינוי. אני קורא את עבודות הסיכום של המורים ומתרגש בכל פעם מחדש: הנה מורה שירד עם ילד לשורש העניין, מצא לו פתרון, ואתה רואה בהדרגה איך השתנו לילד הזה החיים".
כשאתה עומד מול מורים, מה המטרה הסופית שלך?
"א.ד. גורדון אמר, שהחינוך הוא הדרך אבל האדם הוא המטרה. המטרה שלנו היא שהילדים שלנו יגדלו להיות אנשים תורמים. כשאני מתחיל כל הרצאה, אני שואל, מה אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו בגיל 35. אף אחד לא אומר, שתהיה להם תעודת בגרות, או שיקבלו מאה במבחן. פתאום כולנו מתכנסים לרצון שהילדים יוכלו להשיג מקסימום השפעה, שיסתכלו על החברה, שראו איך הם תורמים לה, שיראו את המצוקות של האחר. זה קורה רק כשאנחנו במקום הנכון לנו, לא כשאנחנו במקום הקשה", הוא מסכם. "ברגע שאנחנו מבינים את זה, אנחנו מוצאים את המצפן שלנו, והכל יותר קל".
